נושא: שוויון והוגנות

משפט השבוע:

בואו נהיה הוגנים..

מן המקורות:

"צדק צדק תרדוף" (דברים טז, כ)

ההודעה הקצרה שנתלתה על דלת ביתו של החלבן, הסעירה את רוחו. הוא היה איש ישר, שהתנהג תמיד בנאמנות ובמוסריות. אף פעם לא רימה, שיקר או גנב. הוא גם לא שתה לשוכרה בשעות הבוקר, דבר האסור על פי החוק בכפר. הוא לא ידע למה מזמינים אותו למשפט. אבל האופה ידע.

האופה היה רגיל לקנות חמאה וגבינה מהחלבן המקומי והשתמש בהם לאפיה. יום אחד עלה בו החשד שגושי החמאה שהחלבן מוכר לו שוקלים פחות מקילו, למרות שהחלבן מצהיר שכל גוש שוקל קילו בדיוק, לא פחות ולא יותר. האופה החליט לבדוק את העניין, ובמשך תקופה, הוא שקל בעקביות כל גוש של חמאה שקנה מהחלבן, והוא אכן גילה שגושי החמאה שוקלים פחות מקילו, לפעמים 900 גרם, לפעמים 950, ופעם אחת אפילו 800.

האופה היה נזעם "מרמים אותי" הוא אמר לאשתו בכעס, "אני לא אשתוק על זה". הוא ניגש אל השופט המקומי והתלונן על מעשיו של החלבן. "חייבים להעמיד אותו לדין!" אמר האופה, "אי אפשר לאפשר לו לרמות את כל תושבי הכפר. אנשים סומכים עליו".

עוד באותו יום תלה שליח של בית המשפט המקומי הזמנה לדיון, על פתח ביתו של החלבן.

החלבן הגיע לבית המשפט רועד ונפחד. הוא מעולם לא ראה את בית המשפט, ומעולם לא דיבר עם השופט שהטיל אימה על כל תושבי הכפר.

"אני מניח שיש לך משקל מדויק במחלבה?" פתח השופט את הדיון.

"לא כבודו!" אמר החלבן "אין לי משקל".

"אז איך בדיוק אתה שוקל את החמאה שאתה מוכר לאופה? האם אתה סתם כך מחליט שזה קילו?!" הרעים השופט בקולו.

"חס וחלילה, אדוני השופט. אני איש ישר, לעולם לא עלה על דעתי לעשות כזה דבר. פשוט מאוד, בניתי לעצמי מין משקלי מאזניים, כאלו שאתה צריך לשים משקולת בצד אחד כדי שתאזן את החמאה שבצד השני."

השופט הנהן בראשו בהבנה, והחלבן המשיך:

"בכל יום כשאני בא לשקול את החמאה עבור האופה אני מניח בצד השני של המשקולת כיכר לחם של קילו שאותה אני קונה בבוקר מהאופה, וכך אני יודע כמה חמאה עלי לתת לו כדי שיצא קילו בדיוק."

השופט חזר על דבריו של החלבן:

"אתה בעצם אומר לנו שכמות החמאה שאתה נותן שווה למשקל הכיכר שהאופה נותן לך".

"בדיוק כבודו", אמר החלבן

ופני האופה חפו…

שאלות לדיון והטמעה:

1. איך אתם הייתם מרגישים אם הייתם מגלים שמוכרים לכם משהו במשקל חסר, כמו שקרה לאופה?
2. מה דעתכם על הדרך שבה החלבן שקֵל את החמאה? האם זו דרך הוגנת?
3. האם קרה לכם פעם שרציתם שמישהו יתנהג איתכם ביושר – ולא עשה את זה? איך הרגשתם?
4. למה חשוב שגם אנחנו נהיה ישרים עם אחרים – אפילו אם אף אחד לא רואה?

בוקר טוב כיתה ב!

"מִתּוֹךְ שִׂמְחָה נַעֲשֵׂית הָעֲבוֹדָה בְּהַצְלָחָה". (אִמְרָה חֲסִידִית)

כְּשֶׁשְּׂמֵחִים יוֹתֵר – מַצְלִיחִים יוֹתֵר.