נושא: דיבור בנועם

משפט השבוע:

אתה יכול לומר את זה בצורה נעימה יותר?

מן המקורות:

"מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. זוהי כל התורה כולה" (תלמוד בבלי, שבת לא ע"א)

רבי אברהם אבן מוסא היה רב גדול וצדיק במרוקו. הוא ואשתו יצאו לדרך ארוכה ממרוקו לתוניס, שם הוא היה צריך לשמש כרב וכראש ישיבה. הוא ואשתו היו עניים ולא היה להם כסף לקנות אכל ובגדים טובים, וכשהגיעו לתוניס הם היו עיפים, רעבים ותשושים מאד. הם הלכו ברחוב ולא ידעו מה לעשות. ראה אותם איש אחד ואמר להם: "אני רואה שאתם לא גרים פה.." רבי אברהם אמר: "נכון, אנחנו הגענו ממרוקו, אין לנו קרובי משפחה כאן, ואנחנו צריכים לאכול מעט ולהתאושש.." האיש אמר לו: "יש לי רעיון. הערב יש חתונה גדולה. אחד העשירים של העיר מחתן את הבן שלו וכל האנשים באים לחתונה. גם אתם תוכלו להגיע ולאכול אוכל טוב, וגם לפגוש שם את האחראים של הקהילה ולבקש מהם שידאגו לכם.." רבי אברהם אמר לו "תודה" והלך יחד עם אשתו לאולם הגדול שבו צריכה להיות החתונה.

האולם היה עדיין ריק, כי אף אחד עוד לא הגיע. רבי אברהם ישב בשלחן הגדול וחכה. לאט לאט התחילו להגיע אורחים ואז הגיע החתן יחד עם אבא שלו העשיר הגדול וכל המשפחה. איך שהם נכנסו מה הם ראו? נכון, הם ראו את רבי אברהם עם בגדים מלכלכים בבץ יושב בראש השלחן. אח של החתן כעס נורא, הוא התקרב אליו וצעק: "מה אתה עושה? איך אתה מעז לשבת בשלחן הזה עם בגדים כאלו מלכלכים? קום מיד וצא מכאן!!"

רבי אברהם לא ענה לו כלום, כי רבי אברהם היה צדיק וידע שכאשר צועקים עליך - אף פעם אל תענה! עדיף לשתוק ולמצוא זמן אחר לסדר את הדברים. הוא הוריד את הראש בענוה. הוא קם ויצא החוצה בשקט.. הוא אמר לאשתו: "בואי נלך.." הם הלכו לאיזה מלון פשוט שהיה אפשר לקחת חדר לכמה שעות. הוא נכנס לחדר ואמר לאשתו: "אם האנשים האלו יבואו לחפש אותי, תגידי להם ששכבתי לנוח.."

באולם הגדול התחילה החתונה, כולם שמחים, רוקדים וצוהלים. עד שפתאום קרה משהו נורא. מה קרה? החתן התחיל לצעוק: "אבא, אמא, איפה אתם? אני לא רואה אתכם.. אני רואה שחור בעינים.. אוי! נהייתי עוור.. אוי ואבוי!!" כל האנשים התחילו לרוץ אליו.. "מה קרה? איך זה קרה?" העשיר הגדול התחיל לבכות.. "מה אעשה? למה קרה לי אסון כזה? שהבן שלי יהיה עור ביום החתנה שלו.." גם הכלה התחילה לבכות על החתן החדש שלה.. וכל השמחה נהפכה לעצב ובלגן גדול...

בתוך כל המהומה, ניגש מישהו אחד לעשיר ואמר לו: "אני חושב שאני יודע למה זה קרה.." העשיר שאל: "בגלל מה?" והאיש אמר: "לפני שהחתונה התחילה היה כאן עני אחד והאח של החתן צעק עליו וביש אותו.. ה' צוה אותנו בתורה לכבד כל אדם, אפילו עני שהולך עם בגדים מלכלכים.. וחוץ מזה, אולי העני הזה הוא איש קדוש?.." העשיר הבין שנעשה כאן מעשה לא טוב והלך לחפש את רבי אברהם. הוא שאל אם מישהו ראה אותו, ואמרו לו שהוא נמצא במלון. העשיר נכנס למלון ואמר לאשתו: "איפה בעלך? אנחנו צריכים אותו דחוף.." היא אמרה: "אני מצטערת, אבל הוא עלה לנוח.." העשיר נפל על הרצפה ופרץ בבכי והתחנן.. "אנא, רחמי עלי ועל בני.." היא נכנסה לחדר והעירה את בעלה בעדינות.. "רבי אברהם, העשיר מחפש אותך.." רבי אברהם התעורר ואמר לה: "אני יודע שהחתן נהיה עוור, ומה הם רוצים עכשו?"

לפתע כל המשפחה של החתן התפרצה לחדר.. "בבקשה כבוד הרב, תסלח לנו. אנחנו מצטערים על מה שקרה.. רק תרפא את החתן שנוכל לשמוח ולא להתאבל.." רבי אברהם קרא לאח של החתן ואמר לו: "קדם כל, אני צריך ללמד אותך מוסר. הגמרא אומרת שכל מי שמעליב יהודי אחר ליד אנשים - מאבד את כל השכר שלו בגן עדן. ומי שרגיל להעליב אנשים, הוא יפסיד הרבה דברים בחיים. צריכים תמיד לכבד אנשים ולא לפגע בהם.."

האח הבין ואמר: "נכון כבוד הרב, אני מבקש סליחה, ומקבל על עצמי לעולם לא להעליב אף אדם.." הרב ראה שהוא באמת מתחרט וקרא לחתן, החתן התקרב לרב, רבי אברהם שם את היד שלו על העינים של החתן ואמר: "הקדוש ברוך הוא - הוא הרופא חולים והוא יעזר לנו בעת צרה.." איך שהרב העביר את היד שלו, החתן צעק: "הי, אני רואה! ישתבח שמו! תודה לה'.." המשפחה נפרדו מרבי אברהם בן מוסא וחזרו לחתונה שמחים ומאשרים.

שאלות לדיון והטמעה:

1. איך אתם הייתם מרגישים לו מישהו היה מגרש אתכם בבושת פנים?
2. האם היה אפשר לדעתכם לומר את הדברים אחרת? איך? האם יש משמעות לצורה שבה הדברים נאמרים?
3. אנחנו, שאיננו צדיקים, כיצד כדאי לנו להגיב בכזה מצב? איך נכון להגיב כשמישהו מדבר אלינו בצורה לא מתאימה ולא נעימה?

בוקר טוב כיתה א!

"נֵר הַשֵּׁם נִשְׁמַת אָדָם". (מִשְׁלֵי)

בְּכָל אָדָם יֵשׁ נְשָׁמָה שֶׁ'הִדְלִיק' הַבּוֹרֵא בְּתוֹכוֹ.