נושא: נקודת מבט שונה

משפט השבוע:

מה דעתך? אני מכבד את הדעה שלך

מן המקורות:

פעם, לפני הרבה שנים, בזמנם של חכמי המשנה, היו אנשים משתמשים בתרופות פשוטות שהיום כבר לא מכירים. אחת התרופות המיוחדות הייתה לערבב יין ושמן יחד, כך שהתערובת נראית כמו משקה חדש. את התרופה הזו היו נותנים לאנשים שסבלו מכאבי בטן.

רבי מאיר, אחד החכמים החשובים, היה תלמידו של רבי עקיבא. הוא לימד את תלמידיו שכאשר מישהו חולה ויש לו כאבי בטן, מותר להכין את התרופה הזו גם בשבת. לדעתו, גם אם המחלה לא מסוכנת לחיים, מותר לעזור לאדם ולרפא אותו.

אבל שאר החכמים לא הסכימו. הם אמרו: "אם אין סכנה לחיים – אסור להכין את התרופה הזו בשבת."

ואז קרה מקרה מעניין: ביום שבת אחד, רבי מאיר בעצמו הרגיש כאבי בטן חזקים. תלמידיו, ובהם גם רבי שמעון בן אלעזר, שמו לב שהוא סובל. הם ניגשו אליו ואמרו: "רבי, אנחנו רואים שאתה ממש סובל! בוא נכין לך את התרופה. הרי אתה לימדת אותנו שזה מותר!"

אבל רבי מאיר ענה להם בשקט ובענווה: "לא! אל תכינו את התרופה בשבילי בשבת."

התלמידים התפלאו: "רבי, הרי אתה בעצמך לימדת אותנו שמותר! האם תשנה את דעתך עכשיו, כשאנחנו רואים אותך בעצמך צריך את זה?"

רבי מאיר חייך ואמר: "נכון, זו דעתי. אבל יש חכמים אחרים שסבורים אחרת. אני אף פעם לא עושה משהו שנגד דעת חבריי החכמים. גם אם אני חושב אחרת, אני מכבד את דעתם. אם הם אומרים שאסור – אני מחמיר על עצמי ולא אשתמש בזה."

וכך, רבי מאיר בחר לסבול את כאביו עד מוצאי שבת, רק כדי לא לעבור על דברי חבריו החכמים.

שאלות לדיון והטמעה:

1. למה חשוב לדעתך לומר את הדעה שלך גם אם כולם חושבים אחרת?
2. מתי לדעתך צריך להצטרף לדעת הרוב, גם אם אתה חושב אחרת?
3. איך אפשר לשמור על חברות וכבוד הדדי, גם כשלא מסכימים?
4. האם קרה לך פעם שנשארת בדעתך למרות שכולם חשבו אחרת? איך הרגשת?

בוקר טוב כיתה א!

"אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? מִי שֶׁעוֹשֶׂה שׂוֹנְאוֹ אוֹהֲבוֹ". (פִּרְקֵי אָבוֹת)

גִּבּוֹר אֲמִתִּי רוֹאֶה אֶת הַטּוֹב בְּמִי שֶׁסְּבִיבוֹ.