נושא: ראיית האחר

משפט השבוע:

זה בסדר אם…?

מן המקורות:

"איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (אבות ד, א)

לפני שנים רבות, בזמן תקופת המשנה, היה אדם חכם וצדיק ששמו מר עוקבא. כל יום הוא נהג לתת בסתר ארבעה מטבעות לעני שגר לידו. הוא לא רצה שהעני ידע ממי הוא מקבל את הכסף, אז הוא היה שם את המטבעות דרך חור קטן בדלת מבלי לומר מילה.

יום אחד אמר אותו עני לעצמו: "מעניין מי האדם הטוב הזה שתמיד עוזר לי... אני אלך להסתכל ולגלות מי הוא."

באותו יום מר עוקבא התעכב בבית המדרש עד מאוחר, ורק כשכבר היה חשוך, חזר הביתה עם אשתו. כשהגיע לביתו של העני, התכופף לשים את המטבעות דרך החור כרגיל. אבל העני בדיוק ארב לראות מי זה, וברגע שראה את מר עוקבא — הוא יצא החוצה במהירות.

כשראה מר עוקבא שהעני עומד מולו, הוא נבהל מאוד! הרי הוא רצה לתת צדקה בסתר, בלי שאף אחד ידע! הוא ואשתו ברחו מהר כדי שלא יראו אותם. הם רצו והתחבאו בתוך תנור אפייה ישן. בתחתית התנור היו עדיין גחלים חמות, ורגליו של מר עוקבא נכוו מהחום.

אמרה לו אשתו בחכמה: "שים את הרגליים שלך על שלי, אני רגילה לחום של הבית ולא יקרה לי כלום."

אחר כך מר עוקבא הרגיש קצת חלש ועצוב. למה? כי הוא לא הבין: "הרי רק רציתי לתת צדקה. למה הייתי צריך לסבול עד כדי כך?"

אשתו הסבירה לו בעדינות: "אני בבית, יש לי הזדמנות לעזור לאנשים במהירות ובקלות. לכן, אני פחות סובלת. אבל אתה עושה מאמץ מיוחד, וזה חשוב מאוד."

ובאמת, החכמים אמרו: "יותר טוב לאדם להיכנס אפילו לכבשן האש (אש רותחת) ולא להלבין את פני חברו ברבים!"

שאלות לדיון והטמעה:

1. איך הייתם קוראים למידה הטובה שהייתה למר עוקבא?
2. למה חשוב לדעתכם לשאול את האחר: "זה בסדר אם...?" לפני שעושים משהו שיכול להשפיע עליו?
3. איך אתם מרגישים כשחבר שואל אתכם לרשות או מתחשב בכם? למה זה גורם להרגיש טוב?
4. מה לדעתכם הקשר בין לכבד אנשים לבין לראות אותם, לשים לב לצרכים ולרצונות שלהם?
5. תנו דוגמה ממקרה שקרה לכם או שראיתם, שבו מישהו לא שאל "זה בסדר אם...?" ואיך זה השפיע על האחר.

בוקר טוב כיתה א!

"אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה". (מִדְרָשׁ)

תָּמִיד עָדִיף וְרָצוּי לִפְתֹּר חִלּוּקֵי דֵּעוֹת בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם.