נושא: איפוק

משפט השבוע:

שלום - היי מה נשמע?

מן המקורות:

"הוי מקדים שלום לכל אדם"

כל בוקר, כבר יותר מעשר שנים, ישב ג'ורג' בבוטקה הקטנה בשער המפעל הענק "גוד מיט" באירלנד. הוא לבש מעיל כהה, הביט ישר קדימה – ולא דיבר כמעט עם אף אחד. האנשים שעברו לידו התרגלו אליו כל כך, עד שהרגישו כאילו הוא חלק מהקיר. רהיט.

יום אחד, קרה משהו מוזר. משלחת של יהודים מישראל הגיעה לבדוק שהשחיטה במפעל נעשית כהלכה. אחד מהם היה הרב ישראל ברקוביץ' – איש נעים הליכות עם עיניים טובות.

הרב ניגש לבוטקה, נקש בעדינות על החלון, וחייך: "שלום, מה שלומך היום?"

ג'ורג' קפא במקום. אף אחד לא אמר לו שלום כבר שנים! הוא לא ידע מה להגיד. עוד לפני שהספיק לענות – הרב כבר המשיך בדרכו, כאילו לא קרה שום דבר מיוחד.

אבל לג'ורג' זה היה רגע מיוחד מאוד.

מאותו יום – בכל בוקר, כשעבר לידו, אמר הרב לג'ורג': "בוקר טוב!" ובסוף היום – "לילה טוב!" בהתחלה ג'ורג' רק הנהן, אחר כך חייך, ובסוף אפילו התחיל לומר "בוקר טוב" בחזרה. והוא התחיל לחכות לשלום הזה – בכל יום מחדש.

יום אחד, בשעת ערב, כולם כבר עזבו את המפעל. ג'ורג' ישב ברכבו, מוכן לנסוע הביתה – כשלפתע עצר. הוא חשב לעצמו: "הרב ברקוביץ' אמר לי שלום בבוקר... אבל איפה ה'לילה טוב' שלו?!"

משהו בלב שלו דאג. הוא חזר למפעל, הדליק את האורות – והחל לחפש. לפתע שמע דפיקות חלשות מתוך תא ההקפאה הענקי. הוא פתח במהירות – וגילה שם את הרב ברקוביץ' ועוד משגיח, כמעט קפואים מקור!

הם ננעלו בפנים בלי שאף אחד ידע. הקור היה נורא. עוד קצת – וזה היה נגמר אחרת...

ג'ורג' הציל אותם. בזכות מה? בזכות "שלום" אחד קטן.

שאלות לדיון והטמעה:

1. איך לדעתכם הרגיש ג'ורג' כשהרב אמר לו שלום כל בוקר?
2. לאילו אנשים אתם אומרים שלום או תודה במהלך היום?
3. באיזה 'טון' או סגנון כדאי לומר שלום כשנכנסים הביתה מבית הספר?

בוקר טוב כיתה א!

"כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֹאכַל". (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח)

כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִצְטָרֵף לְשֻׁלְחַן הַסֵּדֶר שֶׁלָּנוּ – מֻזְמָן.