רבי עקיבא – הכול לטובה!

מקור: מסכת ברכות, דף ס ע"ב–ס"א ע"א

פעם אחת יצא רבי עקיבא למסע מעיר אחת לעיר רחוקה אחרת. הוא הצטייד בחמור, בתרנגול ובנר: חמור כדי לרכוב עליו ולהניח עליו את משאו, תרנגול כדי שיעיר אותו בבוקר לתפילה כמו שעון מעורר, ונר כדי שיאיר לו בלילה ויוכל ללמוד תורה.

עשה רבי עקיבא דרך ארוכה, וכשפנה היום והחשיך, הגיע לעיר אחת ורצה ללון בה בלילה. הוא חיפש מלון אך לא מצא. ביקש רבי עקיבא מאנשי העיר מקום להתארח בו, אך איש לא הסכים לתת לו מקום לינה.

עמד רבי עקיבא ברחובה של העיר, לבדו בחושך ובקור, וחשב לעצמו: בעיר שלמה לא נמצא אדם אחד שייתן מקום לאורח! אולם הוא לא כעס ולא התעצב, אלא התחזק באמונה באלוקים ואמר:

״כל מה שעושה ה׳ – הכול לטובה!״

רבי עקיבא יצא לשדה שמחוץ לעיר, התיישב מתחת לעץ והדליק את הנר. הוא האכיל את התרנגול ואת החמור וישב ללמוד תורה. למד עד ששכח שהוא לבדו.

פתאום שמע שאגה מבהילה של אריה גדול שהגיח מן היער. האריה טרף את החמור שלו. מיד לאחר מכן בא חתול וטרף את התרנגול, ואז באה רוח וכיבתה את הנר.

אבל רבי עקיבא לא פחד ולא התעצב, אלא התחזק באמונה ובביטחון וחשב לעצמו:

״כל מה שה׳ עושה – הכול לטובה!״

נשאר רבי עקיבא לבדו ביער, בחושך גמור, ללא חמור, ללא תרנגול וללא נר. הוא עלה על עץ, נשכב על ענף רחב ונרדם.

באותו לילה נכנסו שודדים לעיר, שרפו את הבתים ולקחו איתם את אנשי העיר בשבי. בדרכם עברו בשדה שבו ישן רבי עקיבא בחשיכה. אולם בגלל החושך לא ראו אותו, וכך ניצל מידם.

קם רבי עקיבא בבוקר ואמר:

״זהו מה שאמרתי: כל מה שעושה ה׳ – הכול לטובה!״

אילו לא אכל האריה את החמור, היה החמור נוער. אילו לא אכל החתול את התרנגול, היה התרנגול קורא בקול גדול. ואילו לא כיבתה הרוח את הנר, הוא היה מאיר בחשכה. השודדים היו יכולים לראות גם אותי, ומי יודע מה היה קורה.

המשיך רבי עקיבא בדרכו והודה לה׳ על חסדו.

נקודה למחשבה

איזו מחשבה שלילית יכול אדם לחשוב כאשר הוא נשאר מאוחר בלילה ללא מקום לינה? איזו מחשבה טובה בחר רבי עקיבא לחשוב?

מה למדנו?

עם קצת סבלנות, וכשמלאים באמונה ובביטחון בה׳, רואים שכאשר חושבים טוב – נעשה טוב גם באופן גלוי, הנראה ונגלה לעין.

בוקר טוב כיתה ב!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: סְלִיחָה? אַתָּה סוֹלֵחַ? אַתָּה זוֹכֵר?

כְּדַאי לֵומֹר: אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּמִצְטַעֵר! בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם זֶה לֹא יִקְרֶה יוֹתֵר!