נושא: לשמוע את דעתו של האחר

משפט השבוע:

מה אתה חושב? אני מקשיב

מן המקורות:

"הוי זהיר בכבוד חברך כמורא רבך" (אבות ב, י)

בעיירה קטנה וחמה, בית כנסת ישן, מלא מתפללים. הקירות היו ספוגים תפילות של דורות, סבים אבות וילדים. בכל שבת בבוקר, היו מגיעים יהודים מכל קצות העיירה: סנדלר, מורה, אופה, חייט ורופא – כולם מתאספים לתפילה ולשמוע דברי תורה לכבוד שבת קודש.

יום אחד, בשבת בבוקר, כאשר הגבאי הוציא את ספר התורה מארון הקודש והלך בכבוד רב אל הבימה לקרוא בו, אירע דבר מוזר. בעוד בעל הקורא קרא בקול רם מתוך ספר התורה, הבחין לפתע באות אחת שנראתה לו משונה. האם זו "ד" או אולי "ר"? האם הסופר טעה? האם האות נמחקה מעט?

הקורא עצר, פניו החווירו. הוא לחש לגבאי, הגבאי לחש לרב, והרב ניגש אל הספר והביט בו בעיון רב. כל המתפללים שתקו. מישהו אפילו סגר את הסידור והביט בדאגה. אם ספר התורה פסול, לא יוכלו להמשיך לקרוא בו.

הרב הזקן הרכיב את משקפיו, הביט שוב ושוב. "צורת האות איננה ברורה... יתכן שזו ד', אך יתכן גם ר'. זו שאלה חמורה." התחילו הלחישות בבית הכנסת: "אוי, אולי צריך לתקן? להחזיר את הספר לסופר? להפסיק את הקריאה?"

אבל הרב, שידע תורה והלכה, חייך בשקט ואמר: "אני מכיר פתרון פשוט, נשאל ילד קטן."

כולם הביטו בתימהון. "ילד?!" שאלו, "ומה ידע ילד?"

הרב הסביר: "ילד קטן, שעדיין לא למד לקרוא, אך מכיר היטב את צורת האותיות, מתוך תמימותו, יאמר לנו באמת מה הוא רואה."

קראו לאיתמר, ילד קטן מהעיירה, בן חמש וחצי. הוא עמד בביישנות ליד הבימה, מביט בסקרנות בכל המבוגרים. הרב הראה לו את האות ושאל בעדינות: "איתמר, איזו אות זו לדעתך?"

איתמר הביט רגע, מצמץ, חייך ואמר בביטחון: "זו ד'. בטח שזו ד'!"

הרב חייך, החזן חייך, כל הקהל נשם לרווחה. "ילד קטן לימד את כולנו," אמר הרב, "לפעמים מבט תמים ופשוט רואה את האמת ברור יותר מעיני גדולים וחכמים."

אנשי הקהילה המשיכו לקרוא בספר התורה, והשמחה חזרה לבית הכנסת.

שאלות להטמעה ודיון:

1. איך יכול להיות שילד קטן, שלא יודע לקרוא, הצליח לעזור לכל החכמים בבית הכנסת? מה הוסיפה נקודת המבט שלו? מה זה מלמד אותנו על נקודת מבט?
2. כשיש וויכוח או התלבטות, האם חשוב לשמוע דעות של אחרים? או להקשיב רק לדעתנו?
3. האם קרה לכם פעם שמישהו אמר משהו שגרם לכם לחשוב אחרת? איך הרגשתם?
4. איך אפשר ללמוד להיות יותר פתוחים להקשיב גם לדעות שלא תמיד נשמעות לנו חכמות או חשובות במבט ראשון?

בוקר טוב כיתה א!

"שֶׁיִּהְיוּ הַתַּלְמִידִים נֵרוֹת לְהָאִיר". (הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִיטְשׁ)

כָּל תַּלְמִיד מֵאִיר בְּצֶבַע הַשַּׁלְהֶבֶת שֶׁלּוֹ.