נושא: מציאת פתרונות - גמישות

משפט השבוע:

בוא נחשוב על פתרון שיתאים לשנינו

מן המקורות:

"לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (תענית כ)

בזמן חורבן ירושלים, היה מצור קשה על העיר ירושלים, מצור שהטילו הרומאים במטרה לכבוש את העיר.

רבן יוחנן בן זכאי היה המנהיג הגדול של עם ישראל באותה תקופה קשה, יהודי צדיק וחכם גדול. הוא ראה שנגזרה על העיר גזרה שלא יוכל לבטל ושירושלים עתידה להכבש.

הוא רצה לצאת מן העיר להפגש עם מנהיג הרומאים ולהגיע איתו לפשרה מסוימת, אך לא ניתן היה לצאת מהעיר! קבוצת יהודים נחושה שמקראה "הקנאים" שמרה שאף יהודי לא יצא מירושלים, הם רצו שכולם יישארו בתוך העיר ויילחמו יחד ברומאים.

התייעץ רבן יוחנן עם אחיינו, אבא סיקרא: "אחייני היקר, מצא לי דרך שאוכל לברוח מן העיר. אולי תצמח מכך ישועה, אפילו מעטה."

אמר לו אבא סיקרא: "יש לי תכנית. תתחזה לאדם חולה מאוד, ויבואו כל אנשי העיר לשאול בשלומך. לאחר מכן, תניח לידך דבר מה שמפיץ ריח רע, כדי שיחשבו שנפטרת. כך יאמרו שצריך להוציא אותך לקבורה, כיוון שבירושלים אין קוברים מתים בתוך החומות."

אבא סיקרא הוסיף אזהרה: "דאג שרק תלמידיך יישאו את מיטתך. אם אחרים יישאו אותך, ייתכן שהתכנית תשתבש"

רבן יוחנן הסכים, ועשה כעצת אחיינו. תלמידיו הנאמנים, רבי אליעזר בן הורקנוס מצד אחד ורבי יהושע בן חנניה מצד שני, נשאו את מיטתו, והוציאו אותו כאילו הוא בדרכו לקבורה.

בשערי העיר עמדו הקנאים ושמרו שלא יברחו יהודים החוצה אל הרומאים. כשראו את המיטה פתחו לו את השער, והוא יצא מן העיר אל מחנה הרומאים. כך, בזכות חכמה, תחכום וגמישות מחשבתית, הצליח רבן יוחנן לצאת מירושלים.

רבן יוחנן נפגש עם אספסיאנוס, המפקד הרומי. בירך אותו ודיבר על ליבו (שיכנע אותו) לשמור על עתיד התורה. הוא ידע שלבקש להציל את כל ירושלים אי אפשר, אבל לפחות כל תלמידי החכמים יוכלו לצאת ולהקים מרכז תורה חדשה בעיר יבנה.

אספסיאנוס הסכים. בזכות בקשה זו נשמרה תורת ישראל גם אחרי החורבן, והמסורת עברה מדור לדור.

שאלות לדיון:

1. איך לדעתכם המעשה של רבן יוחנן בן זכאי הציל את עם ישראל?
2. מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה על ויתור ופשרה? האם תמיד כדאי להתעקש על כל מה שאנחנו רוצים או לפעמים עדיף להתגמש ולהתעקש רק על מה שחשוב ביותר?
3. ספרו על מקרה שבו הצלחתם להגיע לפשרה עם חבר, או מישהו שדעתו היתה שונה משלכם. איך זה השפיע על הקשר ביניכם?

בוקר טוב כיתה ו!

"טוֹב שֵׁם טוֹב מִשֶּׁמֶן טוֹב". (קֹהֶלֶת)

כָּבוֹד וְאַהֲבָה, הִתְנַהֲגוּת רְאוּיָה לַסְּבִיבָה, חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַכֹּל.