נַחוּם אִישׁ גִּמְזוֹ וְאַרְגַּז הֶעָפָר

מקור: תלמוד בבלי, מסכת תענית כ"א ע"א

נַחוּם הַצַּדִּיק נִקְרָא בְּפִי כָּל אַנְשֵׁי הַדּוֹר "אִישׁ גַּם-זוֹ". וּמַדּוּעַ? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ הֶרְגֵּל מֻפְלָא בַּמַּחֲשָׁבָה: עַל כָּל דָּבָר שֶׁקָּרָה לוֹ בְּחַיָּיו, אֲפִלּוּ אִם נִרְאָה בְּמַבָּט רִאשׁוֹן רַע, מַפְחִיד אוֹ מְקֻלְקָל, הוּא נָהַג לוֹמַר מִיָּד, בְּבִטָּחוֹן מָלֵא וּבְחִיּוּךְ: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה!"

פַּעַם אַחַת הֶחֱלִיטוּ מַנְהִיגֵי הָעָם לִשְׁלֹחַ אֶת נַחוּם אֶל אַרְמוֹן הַקֵּיסָר הָרוֹמִי, כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ בְּשֵׁם עַם יִשְׂרָאֵל מַתָּנָה יְקָרָה וַחֲשׁוּבָה – אַרְגָּז מָלֵא בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, יַהֲלוֹמִים וּפְנִינִים מַבְרִיקוֹת.

נַחוּם יָצָא לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה עִם הָאַרְגָּז הַיָּקָר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, עָצַר לָלוּן בְּאַכְסַנְיַת דְּרָכִים קְטַנָּה. בַּעֲלֵי הַמָּקוֹם הָרָעִים וְהַסַּקְרָנִים גִּלּוּ בַּלַּיְלָה שֶׁבְּתוֹךְ הָאַרְגָּז יֵשׁ אוֹצֵר עֲנָק. הֵם גָּנְבוּ בְּשֶׁקֶט אֶת כָּל הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַפְּנִינִים, וּבִמְקוֹמָן מִלְּאוּ אֶת הָאַרְגָּז בְּעָפָר פָּשׁוּט מֵהֶחָצֵר. נַחוּם, שֶׁלֹּא חָשַׁד בִּדְבַר, קָם בַּבֹּקֶר, לָקַח אֶת הָאַרְגָּז הַסָּגוּר וְהִמְשִׁיךְ הַיְשֵׁר אֶל אַרְמוֹן הַקֵּיסָר.

כְּשֶׁהִגִּיעַ לָאַרְמוֹן, פָּתַח הַקֵּיסָר אֶת הָאַרְגָּז הַחֲגִיגִי לִפְנֵי שָׂרָיו, וְרָאָה לְתַדְהֵמָתוֹ שֶׁהוּא מָלֵא בְּעָפָר. הַקֵּיסָר נֶעֱלַב מְאוֹד, הִתְמַלֵּא בְּכַעַס עָצוּם וְחָשַׁב שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לוֹעֵג לוֹ. הוּא צִוָּה לְהוֹצִיא אֶת נַחוּם לַהוֹרֵג מִיָּד.

נַחוּם רָאָה אֶת הַשּׁוֹמְרִים מִתְקָרְבִים אֵלָיו, אֲבָל לֹא נָתַן לְמַחְשָׁבוֹת שֶׁל יֵאוּשׁ, פַּחַד אוֹ לַחַץ לְהִשְׁתַּלֵּט עַל רֹאשׁוֹ. הוּא נִשְׁאַר רָגוּעַ לְגַמְרֵי וְאָמַר בְּשַׁלְוָה: "גַּם זוֹ לְטוֹבָה".

בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָרָה נֵס: אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוֹפִיעַ בָּאַרְמוֹן, מְחֻפָּשׂ לְאֶחָד מִשָּׂרֵי הַקֵּיסָר. הוּא פָּנָה לַמֶּלֶךְ וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אוּלַי הֶעָפָר הַזֶּה אֵינוֹ עָפָר רָגִיל? שָׁמַעְתִּי שֶׁזֶּהוּ עָפָר מְיֻחָד שֶׁל אַבְרָהָם, אֲבִיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים. כְּשֶׁזָּרְקוּ אוֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה עַל הָאוֹיְבִים, הוּא הָפַךְ לְחָצִים וְלַחֲרָבוֹת!"

הַקֵּיסָר הֶחְלִיט לִבְדֹּק אֶת הָעִנְיָן, וְאָכֵן – כְּשֶׁזָּרְקוּ אֶת הֶעָפָר, הוּא הָפַךְ מִיָּד לְחָצִים! עָפָר קַל לָשֵׂאת, וְחִצִּים הֵם כְּבֵדִים וּגְדוֹלִים. עָפָר שֶׁהוֹפֵךְ לַחֲצִי מִלְחָמָה? אֵיזוֹ הַמְצָאָה נֶהְדֶּרֶת! הַקֵּיסָר שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, בִּקֵּשׁ סְלִיחָה מִנַּחוּם, מִלֵּא אֶת הָאַרְגָּז שֶׁלּוֹ בְּזָהָב וּבַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְשָׁלַח אוֹתוֹ בִּכְבוֹד מְלָכִים חֲזָרָה לְבֵיתוֹ.

מָה לָמַדְנוּ: נַחוּם אִישׁ גִּמְזוֹ לֹא יָדַע מֵרֹאשׁ שֶׁהֶעָפָר יַהֲפֹךְ לְנֵס. הוּא יָדַע רַק דָּבָר אֶחָד: שֶׂה' מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם בְּאַהֲבָה. הַמַּחְשָׁבָה הַזּוֹ שָׁמְרָה עָלָיו רָגוּעַ וּבָטוּחַ גַּם בְּרֶגַע מַפְחִיד.

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: כֻּלָּם מַצְלִיחִים חוּץ מִמֶּנִּי.

כְּדַאי לוֹמַר: לְכָל אֶחָד יֵשׁ קֶצֶב מִשֶּׁלּוֹ.