הַצְּחוֹק שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא בְּהַר הַצּוֹפִים

מקור: תלמוד בבלי, מסכת מכות כ"ד ע"ב

כַּמָּה שָׁנִים אַחֲרֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, הָלְכוּ יַחַד אַרְבָּעָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּדֶּרֶךְ לִירוּשָׁלַיִם: רַבָּן גַּמְלִיאֵל, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַר הַצּוֹפִים, הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ רוֹאִים אֶת כָּל הָעִיר וְאֶת מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ, הֵם נֶעֶצְרוּ וְהִבִּיטוּ לַמֶּרְחָק.

הַמַּרְאֶה הָיָה עָצוּב וְקוֹרֵעַ לֵב: בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד פַּעַם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַמְּפֹאָר וְהַקָּדוֹשׁ, רָאוּ עַכְשָׁו רַק חֳרָבוֹת, אֲבָנִים שְׁבוּרוֹת וַעֲשָׂבִים שׁוֹטִים. לְפֶתַע רָאוּ שׁוּעָל קָטָן יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיָה פַּעַם קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. שְׁלֹשֶׁת הַחֲכָמִים – רַבָּן גַּמְלִיאֵל, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לֹא יָכְלוּ לַעֲצֹר אֶת רִגְשׁוֹתֵיהֶם, וּפָרְצוּ בִּבְכִי מֵרֹב צַעַר עַל הַחֻרְבָּן. אֲבָל רַבִּי עֲקִיבָא, לְהַפְתָּעַת כֻּלָּם, הִתְחִיל דַּוְקָא לִצְחֹק.

הַחֲכָמִים הִבִּיטוּ בּוֹ בִּתְמִיהָה וְשָׁאֲלוּ: "עֲקִיבָא, מַדּוּעַ אַתָּה צוֹחֵק? לַמָּקוֹם הַזֶּה הָיָה מֻתָּר לְהִכָּנֵס רַק לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְרַק בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – וְעַכְשָׁו שׁוּעָלִים מְהַלְּכִים בּוֹ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נִבְכֶּה?"

רַבִּי עֲקִיבָא שָׁלַט בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ בְּצוּרָה מְעוֹרֶרֶת הַשְׁרָאָה. הוּא לֹא נָתַן לַמַּרְאָה הֶעָצוּב לְיָאֵשׁ אוֹתוֹ, וּבָחַר בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁמַּבִּיטָה אֶל הֶעָתִיד. הוּא עָנָה לָהֶם בְּנַחַת: "בִּגְלַל הַמַּרְאֶה הַזֶּה בְּדִיּוּק אֲנִי צוֹחֵק! הַנְּבִיאִים אָמְרוּ שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם תֵּחָרֵב וְתִהְיֶה כְּמוֹ שָׂדֶה, וּזְכַרְיָה הַנָּבִיא אָמַר שֶׁעוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וִילָדִים יְשַׂחֲקוּ בָּהּ. כָּל עוֹד לֹא הִתְקַיְּמָה הַנְּבוּאָה הַקָּשָׁה, חָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא לֹא תִּתְקַיֵּם גַּם הַנְּבוּאָה הַטּוֹבָה. עַכְשָׁו, כְּשֶׁרָאִיתִי בְּעֵינַי שֶׁנְּבוּאַת הַחֻרְבָּן הִתְקַיְּמָה, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁגַּם נְבוּאַת הַנֶּחָמָה וְהַבִּנְיָן תִּתְקַיֵּם בְּקָרוֹב!"

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲבֵרָיו אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הָעֲמֻקָּה שֶׁלּוֹ, אוֹרוּ עֵינֵיהֶם, וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: "עֲקִיבָא, נִחֲמַתְנוּ! עֲקִיבָא, נִחֲמַתְנוּ!"

מָה לָמַדְנוּ: רַבִּי עֲקִיבָא שָׁלַט בַּמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לַקֹּשִׁי שֶׁמּוּל הָעֵינַיִם, וְלִמְצֹא אֶת נְקֻדַּת הָאוֹר, הַתִּקְוָה וְהָאֱמוּנָה!

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: מִי שֶׁלֹּא מַסְכִּים אִתִּי, לֹא חָבֵר שֶׁלִּי.

כְּדַאי לוֹמַר: אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב אַחֶרֶת וּלְהִשָּׁאֵר חֲבֵרִים.