רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ

מקור: תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא פ"ד ע"א

בְּעוֹלַם הַתּוֹרָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה צֶמֶד חֲבֵרִים מְפֻרְסָם יוֹתֵר מֵרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. בְּכָל פַּעַם שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הֲלָכָה, רֵישׁ לָקִישׁ לֹא סְתָם הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ. הוּא הָיָה מַקְשֶׁה עָלָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קֻשְׁיוֹת חַדּוֹת, וְרַבִּי יוֹחָנָן הָיָה עוֹנֶה לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה תֵּרוּצִים מַבְרִיקִים. כָּךְ, מִתּוֹךְ הַדִּבּוּר הַחַי הַזֶּה, הַתּוֹרָה הָלְכָה וְהִתְבַּהֲרָה.

יוֹם אֶחָד נִפְטַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְרַבִּי יוֹחָנָן הָיָה שְׁבוּר לֵב. הַחֲכָמִים רָצוּ לַעֲזֹר לוֹ, וְשָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אִתּוֹ. אֲבָל רַבִּי יוֹחָנָן הֵבִין מַהֵר מְאוֹד שֶׁזֶּה לֹא אוֹתוֹ דָּבָר. בְּכָל פַּעַם שֶׁאָמַר הֲלָכָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִיָּד: "יֵשׁ מָקוֹר שֶׁמְּסַיֵּעַ לִדְבָרֶיךָ, רַבֵּנוּ. זֶה מְדֻיָּק מְאוֹד".

רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׂמַח מֵהַהַסְכָּמָה הַזּוֹ. הוּא פָּרַץ בִּבְכִי וְאָמַר: "וְכִי אַתָּה דּוֹמֶה לְרֵישׁ לָקִישׁ? בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר דָּבָר, הוּא הָיָה מַקְשֶׁה עָלַי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע קֻשְׁיוֹת, וּמִתּוֹךְ כָּךְ הָיִינוּ מַגִּיעִים לְעֹמֶק הַתּוֹרָה. וְאַתָּה – כָּל מָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה הוּא לוֹמַר שֶׁאֲנִי צוֹדֵק!"

מָה לָמַדְנוּ: לִפְעָמִים, כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ לֹא מַסְכִּים אִתָּנוּ וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת, אֲנַחְנוּ כּוֹעֲסִים, וְרוֹצִים שֶׁכֻּלָּם יַסְכִּימוּ אִתָּנוּ תָּמִיד. רַבִּי יוֹחָנָן לִמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל הֶחָבֵר עוֹזְרוֹת לָנוּ לַחֲשֹׁב, לְהַעֲמִיק וּלְהָבִין טוֹב יוֹתֵר.

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: אֲנִי תָּמִיד נִכְשַׁל.

כְּדַאי לוֹמַר: הַפַּעַם נִכְשַׁלְתִּי, וְלִפְעָמִים אֲנִי מַצְלִיחַ.