רַבִּי מִיכַל מִזְּלוֹטְשׁוֹב וְהָאֶתְרוֹג

לְרַבִּי יְחִיאֵל מִיכְל מִזְּלוֹטְשׁוֹב הָיוּ תְּפִלִּין מְיֻחָדוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאוֹד, שֶׁקִּבֵּל בִּירֻשָּׁה מֵאָבִיו, הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יִצְחָק מִדְּרוֹהוֹבִּיטְשׁ. הַתְּפִלִּין הָאֵלֶּה הָיוּ יְקָרוֹת לְרַבִּי מִיכַל יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר בָּעוֹלָם, כִּי הֵן הִזְכִּירוּ לוֹ אֶת אָבִיו הַצַּדִּיק.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ אֵלָיו חֲסִידִים עֲשִׁירִים וְהִצִּיעוּ לִקְנוֹת אֶת הַתְּפִלִּין בִּסְכוּם גָּדוֹל מְאוֹד – חֲמִשִּׁים רַיְנִישׁ. רַבִּי מִיכַל הָיָה עָנִי מְאוֹד, וּמִשְׁפַּחְתּוֹ חַיָּה בְּדֹחַק גָּדוֹל. וּבְכָל זֹאת סֵרֵב בְּכָל תֹּקֶף: "לֹא! אֵלֶּה לֹא רַק תְּפִלִּין, זֶה זִכָּרוֹן קָדוֹשׁ מֵאַבָּא שֶׁלִּי".

אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי מִיכַל, שֶׁרָאֲתָה כַּמָּה קָשֶׁה לַמִּשְׁפָּחָה, בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שׁוּב וָשׁוּב לִמְכֹּר אֶת הַתְּפִלִּין. הִיא הִזְכִּירָה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין אֲחֵרוֹת לְהִתְפַּלֵּל בָּהֶן, וְשֶׁהַכֶּסֶף יָכוֹל לַעֲזֹר מְאוֹד לַבַּיִת. אֲבָל רַבִּי מִיכַל עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְלֹא הִסְכִּים.

הַיָּמִים חָלְפוּ, וְחַג הַסֻּכּוֹת הִתְקָרֵב. בָּעֲיָרָה זְלוֹטְשׁוֹב הָיְתָה צָרָה: לֹא הָיָה אֶתְרוֹג בְּשׁוּם מָקוֹם! שָׁלְחוּ אֲנָשִׁים לְחַפֵּשׂ אֶתְרוֹגִים בִּמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא הִגִּיעַ. וְאָז, בְּעֶרֶב הַחַג עַצְמוֹ, הוֹפִיעַ לְפֶתַע אָדָם עִם אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר, וּבִקֵּשׁ בַּעֲבוּרוֹ חֲמִשִּׁים רַיְנִישׁ – בְּדִיּוּק הַסְּכוּם שֶׁהִצִּיעוּ לְרַבִּי מִיכַל בַּעֲבוּר הַתְּפִלִּין.

רַבִּי מִיכַל חָשַׁב רֶגַע וְהֶחֱלִיט: הוּא לָקַח אֶת הַתְּפִלִּין הַיְּקָרוֹת, שֶׁאוֹתָן לֹא הִסְכִּים לִמְכֹּר אֲפִלּוּ כְּשֶׁהַמִּשְׁפָּחָה הָיְתָה בְּדֹחַק – וּמָכַר אוֹתָן, כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הָאֶתְרוֹג וּלְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַחַג בְּהִדּוּר.

כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ רָאֲתָה שֶׁבַּעֲלָהּ חָזַר עִם אֶתְרוֹג מְהֻדָּר, שָׁאֲלָה מֵאַיִן הִגִּיעַ הַכֶּסֶף. רַבִּי מִיכַל נִסָּה בַּהַתְחָלָה לֹא לַעֲנוֹת, אֲבָל הִיא לֹא הִרְפְּתָה, עַד שֶׁהוֹדָה: "מָכַרְתִּי אֶת הַתְּפִלִּין שֶׁל אַבָּא, כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הָאֶתְרוֹג".

כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ שָׁמְעָה זֹאת, הִתְמַלְּאָה כַּעַס גָּדוֹל. "אֵיךְ יְכֹלֶת?!" צָעֲקָה. "כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לִמְכֹּר אֶת הַתְּפִלִּין בִּשְׁבִיל הַצְּרָכִים שֶׁל הַבַּיִת, וְלֹא הִסְכַּמְתָּ! וְעַכְשָׁו, בִּשְׁבִיל אֶתְרוֹג, מָכַרְתָּ אוֹתָן?!" בְּכַעֲסָהּ הַגָּדוֹל לָקְחָה אֶת הָאֶתְרוֹג מֵהַשֻּׁלְחָן, נָשְׁכָה אֶת הַפִּטָּם שֶׁבְּקָצֵהוּ – הַחֵלֶק הַקָּטָן שֶׁבִּלְעָדָיו הָאֶתְרוֹג נִפְסַל – וְזָרְקָה אוֹתוֹ לָרִצְפָּה.

עַכְשָׁו הָאֶתְרוֹג, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ מָכַר רַבִּי מִיכַל אֶת הַתְּפִלִּין הַיְּקָרוֹת שֶׁלּוֹ, הָאֶתְרוֹג הַיָּחִיד בְּכָל הָעֲיָרָה, נִפְסָל לְחַג.

רַבִּי מִיכַל שָׁלַט לְגַמְרֵי בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ. הוּא לֹא צָעַק, לֹא כָּעַס, לֹא הִתְלוֹנֵן, וַאֲפִלּוּ לֹא הֶרְאָה סִימָן קָטָן שֶׁל עֶצֶב. הוּא הִבִּיט לַשָּׁמַיִם וְאָמַר בְּשֶׁקֶט וּבֶאֱמוּנָה: "אִם כָּךְ רְצוֹנְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהָאֶתְרוֹג שֶׁלִּי יִהְיֶה פָּסוּל – אֲנִי מְקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה".

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה נִגְלָה לְרַבִּי מִיכַל בַּחֲלוֹם אָבִיו הַקָּדוֹשׁ, וְאָמַר לוֹ דָּבָר מַפְתִּיעַ: הַמַּעֲשֶׂה הַשֵּׁנִי – הַשְּׁלִיטָה הָעַצְמִית וְהַשֶּׁקֶט כְּשֶׁהָאֶתְרוֹג נִפְסַל – עָשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל יוֹתֵר בַּשָּׁמַיִם מֵהַמַּעֲשֶׂה הָרִאשׁוֹן, שֶׁבּוֹ מָכַר אֶת הַתְּפִלִּין הַיְּקָרוֹת כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הָאֶתְרוֹג בְּהִדּוּר!

מָה לָמַדְנוּ: רַבִּי מִיכַל שָׁלַט בְּכַעַס וּבְאַכְזָבָה גַּם כְּשֶׁאִבֵּד אֶת הַדָּבָר הַיָּקָר לוֹ בְּיוֹתֵר. לְקַבֵּל בְּאַהֲבָה וּבְשֶׁקֶט אֶת מָה שֶׁקָּרָה – זֶה כּוֹחַ גָּדוֹל, לֹא פָּחוֹת מִקִּיּוּם מִצְוָה.

בוקר טוב כיתה ג!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: לֹא כְּדַאי לִי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה.

כְּדַאי לוֹמַר: כְּדַאי לִי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה.