הֶעָנִי וְהַמַּרְגָּלִית

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים חַי אָדָם עָנִי מְאוֹד. יוֹם אֶחָד, בִּזְמַן שֶׁחָפַר בָּאֲדָמָה, מָצָא דָּבָר מַדְהִים: מַרְגָּלִית נְדִירָה, אֶבֶן יְקָרָה וּמְנַצְנֶצֶת! הוּא רָץ לַמֻּמְחֶה, וְהַמֻּמְחֶה אָמַר לוֹ: "הָאֶבֶן הַזּוֹ שָׁוָה הוֹן עָתֵק! אִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר אוֹתָהּ כָּאן. סַע לְלוֹנְדוֹן, וְשָׁם תּוּכַל לִמְכֹּר אוֹתָהּ וְלִהְיוֹת עָשִׁיר גָּדוֹל".

הֶעָנִי מָכַר אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לוֹ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַנָּמֵל. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַסְּפִינָה, לֹא נִשְׁאַר לוֹ כֶּסֶף לִנְסִיעָה, אָז הֶרְאָה לְרַב הַחוֹבֵל אֶת הַמַּרְגָּלִית הַיְּקָרָה. רַב הַחוֹבֵל הִתְפַּעֵל, הִכְנִיס אוֹתוֹ לַסְּפִינָה בְּכָבוֹד רַב וְנָתַן לוֹ חֶדֶר מְפֹאָר כְּמוֹ שֶׁל נְסִיכִים.

הֶעָנִי הָיָה מְאֻשָּׁר. בְּכָל אֲרוּחָה הֵנִיחַ אֶת הַמַּרְגָּלִית עַל הַשֻּׁלְחָן, נֶהֱנָה מֵהַיֹּפִי שֶׁלָּהּ וְדִמְיֵן אֶת הֶעָתִיד הַטּוֹב שֶׁמְּחַכֶּה לוֹ. יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי הָאֲרוּחָה, נִרְדַּם בְּחַדְרוֹ. הַמְּשָׁרֵת נִכְנַס לְנַקּוֹת, לֹא שָׂם לֵב לְמַרְגָּלִית שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַמַּפָּה, וְנִעֵר אֶת הַמַּפָּה אֶל הַיָּם! הַמַּרְגָּלִית נֶעֶלְמָה בַּמְּצוּלוֹת.

כְּשֶׁהֶעָנִי הִתְעוֹרֵר וְגִלָּה מָה קָרָה, כִּמְעַט הִתְעַלֵּף מֵרֹב צַעַר. הוּא פָּחַד מְאוֹד: רַב הַחוֹבֵל בְּוַדַּאי יִכְעַס, וְיַחֲשֹׁב שֶׁהוּא רַמַּאי שֶׁאֵין לוֹ בְּמָה לְשַׁלֵּם עַל הַנְּסִיעָה. מָה יַעֲשֶׂה עַכְשָׁו?

וְכָאן קָרָה הַדָּבָר הַמַּדְהִים: בִּמְקוֹם לִבְכּוֹת, לִצְעֹק אוֹ לְהִבָּהֵל, הֶעָנִי הֶחְלִיט לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ. הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ: "מָה שֶׁקָּרָה – קָרָה. אֲנִי אֶשָּׁאֵר רָגוּעַ". הוּא הִתְלַבֵּשׁ יָפֶה, יָצָא אֶל רַב הַחוֹבֵל וְחִיֵּךְ, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם.

רַב הַחוֹבֵל לֹא הִרְגִּישׁ בְּשׁוּם שִׁנּוּי, וַאֲפִלּוּ הִתְחִיל לִסְמֹךְ עַל הֶעָנִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר. יוֹם אֶחָד אָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת תְּבוּאָה רַבָּה וְלִמְכֹּר אוֹתָהּ בְּלוֹנְדוֹן. אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ – אֶכְתֹּב שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁלְּךָ".

הֶעָנִי הִסְכִּים. כְּשֶׁהַסְּפִינָה הִגִּיעָה לְלוֹנְדוֹן, רַב הַחוֹבֵל חָלָה וּמֵת, וְכָל הַסְּחוֹרָה הָעֲצוּמָה – שֶׁשָּׁוָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּרְגָּלִית שֶׁאָבְדָה – נִשְׁאֲרָה בְּיָדָיו שֶׁל הֶעָנִי! כָּךְ, בִּזְכוּת הַשְּׁלִיטָה הָעַצְמִית שֶׁלּוֹ, זָכָה הֶעָנִי בְּעֹשֶׁר רַב.

מָה לָמַדְנוּ: גַּם כְּשֶׁקּוֹרֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ מַבְהִיל וְעָצוּב, אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיק אֶת עַצְמֵנוּ וְלֹא לָתֵת לַפַּחַד לְהִשְׁתַּלֵּט. מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַל רֹגַע – יָכוֹל לְגַלּוֹת שֶׁבַּסּוֹף הַכֹּל מִסְתַּדֵּר לְטוֹבָה.

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: לֹא נָעִים לִי לִבְכּוֹת.

כְּדַאי לוֹמַר: זֶה בְּסֵדֶר לְהַרְגִּישׁ עֶצֶב אוֹ לְהִפָּגַע.