הִלֵּל הַזָּקֵן וְהַגֵּר

מקור: תלמוד בבלי, מסכת שבת ל"א ע"א

פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם אָדָם שֶׁאֵינוֹ יְהוּדִי. הוּא בָּא אֶל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל שֶׁהָיָה יָדוּעַ בְּקַפְּדָנוּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי, אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד: שֶׁתְּלַמֵּד אוֹתִי אֶת כָּל הַתּוֹרָה כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד עַל רֶגֶל אַחַת!"

שַׁמַּאי, שֶׁיָּדַע שֶׁלִּמּוּד תּוֹרָה דּוֹרֵשׁ עֹמֶק וִיגִיעָה שֶׁל שָׁנִים רַבּוֹת, כָּעַס עַל הַבַּקָּשָׁה, שֶׁנִּרְאֲתָה לוֹ כְּזִלְזוּל בִּכְבוֹד הַתּוֹרָה. הוּא דָּחַף אֶת הָאִישׁ בְּמַקֵּל הַמְּדִידָה שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ.

הָאִישׁ לֹא וִתֵּר. הוּא שָׁמַע עַל הִלֵּל, הַיָּדוּעַ בְּעַנְוְתָנוּתוֹ, וְהֶחֱלִיט לְנַסּוֹת אֶצְלוֹ. הוּא הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁל הִלֵּל וְחָזַר עַל אוֹתָהּ בַּקָּשָׁה מוּזָרָה. הִלֵּל לֹא נָזַף בּוֹ וְלֹא נִפְגַּע. הוּא הֵבִין שֶׁלְּאִישׁ יֵשׁ רָצוֹן אֲמִתִּי, גַּם אִם הַדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ לְהַבִּיעַ אוֹתוֹ מוּזָרָה.

הִלֵּל עָנָה לוֹ בְּמִלִּים שֶׁחָדְרוּ יָשָׁר לַלֵּב: "מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ – אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ. זוֹ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהַשְּׁאָר הוּא פֵּרוּשׁ. לֵךְ וּלְמַד!" כָּךְ הָפַךְ הִלֵּל אֶת הַבַּקָּשָׁה הַמּוּזָרָה לְהִזְדַּמְּנוּת לְקָרֵב אֶת הָאִישׁ לַתּוֹרָה.

כַּעֲבֹר זְמַן, נִפְגְּשׁוּ כַּמָּה גֵּרִים שֶׁקֵּרֵב הִלֵּל, וְאָמְרוּ: "הַקַּפְּדָנוּת שֶׁל שַׁמַּאי כִּמְעַט הִרְחִיקָה אוֹתָנוּ, וְהָעֲנָוָה שֶׁל הִלֵּל קֵרְבָה אוֹתָנוּ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְווֹת".

מָה לָמַדְנוּ: הִלֵּל לֹא נָתַן לַחֻצְפָּה שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוּלוֹ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מִלִּים פּוֹגְעוֹת. הוּא שָׁלַט בְּרִגְשׁוֹתָיו וּבָחַר בְּמִלִּים שֶׁל אַהֲבָה וְסַבְלָנוּת – וְכָךְ הִצְלִיחַ לְקָרֵב אֲנָשִׁים לְטוֹב.

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: אֲנִי צָרִיךְ לְהִסְתַּדֵּר לְבַד.

כְּדַאי לוֹמַר: בְּיַחַד עִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב יוֹתֵר.