טָבִי, עַבְדּוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל

מקור: מדרש ויקרא רבה, פרשה ל"ג

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיָה יָדוּעַ בְּחָכְמָתוֹ וּבַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ חִנֵּךְ אֶת עוֹבְדָיו. יוֹם אֶחָד רָצָה לְלַמֵּד אֶת עַבְדּוֹ, טָבִי, שִׁעוּר חָשׁוּב שֶׁיִּזְכֹּר כָּל חַיָּיו. הוּא קָרָא לַטְבִי וְאָמַר לוֹ: "לֵךְ לַשּׁוּק, וּקְנֵה לִי אֶת הַמַּאֲכָל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁתִּמְצָא".

טָבִי יָצָא לַשּׁוּק, עָבַר בֵּין הַדּוּכָנִים, וְחָזַר עִם דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד: לָשׁוֹן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר: "יָפֶה מְאוֹד, טָבִי".

כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים קָרָא לוֹ שׁוּב וְאָמַר: "טָבִי, הַפַּעַם לֵךְ לַשּׁוּק וְקָנָה לִי אֶת הַדָּבָר הָרַע בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ". טָבִי יָצָא, וּלְהַפְתָּעַת אֲדוֹנוֹ – חָזַר עִם אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק: לָשׁוֹן.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִבִּיט בּוֹ בִּתְמִיהָה: "אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? בִּקַּשְׁתִּי אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר – וַהֲבָאַת לָשׁוֹן; בִּקַּשְׁתִּי אֶת הָרַע בְּיוֹתֵר – וְגַם הֵבֵאתָ לָשׁוֹן?"

עָנָה טָבִי בִּתְבוּנָה: "אֲדוֹנִי, לֹא טָעִיתִי. כְּשֶׁהַלָּשׁוֹן טוֹבָה – אֵין דָּבָר טוֹב מִמֶּנָּה: הִיא יְכוֹלָה לְנַחֵם אָדָם עָצוּב, לְלַמֵּד תּוֹרָה, לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וּלְקָרֵב לְבָבוֹת. וּכְשֶׁהַלָּשׁוֹן רָעָה – אֵין דָּבָר רַע מִמֶּנָּה: הִיא יְכוֹלָה לְשַׁקֵּר, לְבַיֵּשׁ וּלְהַעֲלִיב. הַכֹּל תָּלוּי בְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ".

מָה לָמַדְנוּ: לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ "לָשׁוֹן". אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים לִקְנוֹת אוֹתָהּ – הִיא כְּבָר אֶצְלֵנוּ. הַשְּׁלִיטָה בַּדִּבּוּר הִיא הַיְּכֹלֶת לְהַחְלִיט בְּכָל רֶגַע: הַאִם אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּלָּשׁוֹן שֶׁלִּי כְּדֵי לִבְנוֹת, אוֹ חָלִילָה כְּדֵי לַהֲרֹס?

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: הַכֹּל חַיָּב לִקְרוֹת כְּמוֹ שֶׁרָצִיתִי.

כְּדַאי לוֹמַר: אֲנִי יָכוֹל לְהִתְגַּמֵּשׁ וְלִמְצֹא פִּתְרוֹן.