דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי

מקור: שמואל א', פרק כ"ב; תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ק"ו ע"ב

בִּימֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיָה אִישׁ אֶחָד בְּשֵׁם דּוֹאֵג. הוּא הָיָה "אַבִּיר הָרוֹעִים" – הָאַחְרַאי עַל הָעֲדָרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ. דּוֹאֵג לֹא הָיָה סְתָם רוֹעֶה: הוּא הָיָה גָּאוֹן בַּתּוֹרָה, וְזָכַר בְּעַל פֶּה אַלְפֵי דַּפִּים. אֲבָל בְּתוֹךְ הַמֹּחַ הַמַּבְרִיק שֶׁלּוֹ הִסְתַּתְּרָה תְּכוּנָה מְסֻכֶּנֶת: קִנְאָה. דּוֹאֵג לֹא אָהַב שֶׁדָּוִד, הַצָּעִיר וְהָאָהוּב, מְקַבֵּל אֶת כָּל תְּשׂוּמֶת הַלֵּב, וְחִכָּה לְהִזְדַּמְּנוּת לְהַפִּיל אוֹתוֹ.

בְּאוֹתוֹ זְמַן בָּרַח דָּוִד מִשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ. הוּא הָיָה עָיֵף וְרָעֵב, בְּלִי חֶרֶב וּבְלִי לֶחֶם. הוּא הִגִּיעַ לָעִיר נֹב, שֶׁבָּהּ גָּרוּ הַכֹּהֲנִים. אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן, אָדָם עָדִין וְטוֹב לֵב, נָתַן לְדָוִד לֶחֶם וְאֶת הַחֶרֶב שֶׁל גָּלְיָת, שֶׁהָיְתָה שְׁמוּרָה שָׁם.

דּוֹאֵג הָיָה בְּנֹב בְּאוֹתוֹ זְמַן וְרָאָה הַכֹּל. הוּא לֹא אָמַר מִלָּה, אֲבָל שָׁמַר הַכֹּל בָּרֹאשׁ, כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזֶה נֶגֶד דָּוִד.

דּוֹאֵג חָזַר לָאַרְמוֹן. הַמֶּלֶךְ הָיָה בְּמַצַּב רוּחַ רַע, וַחֲשָׁד שֶׁכֻּלָּם בּוֹגְדִים בּוֹ. דּוֹאֵג לֹא סִפֵּר לוֹ "רָאִיתִי אֶת דָּוִד רָעֵב וְהַכֹּהֵן עָזַר לוֹ". הוּא בָּחַר בְּמִלִּים שֶׁמַּדְלִיקוֹת אֵשׁ: "רָאִיתִי אֶת דָּוִד בָּא לָנוּב. אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן נָתַן לוֹ אֹכֶל וְחֶרֶב. הֵם מְתַכְנְנִים מֶרֶד נֶגְדְּךָ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!"

שָׁאוּל הִתְמַלֵּא בְּזַעַם. הוּא לֹא עָצַר לִבְדֹּק אֶת הָעֻבְדּוֹת, וְקָרָא לַאֲחִימֶלֶךְ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַכֹּהֵן נִסָּה לְהַסְבִּיר: "אֲבָל הַמֶּלֶךְ, דָּוִד הוּא הֶחָתָן שֶׁלְּךָ וְהַגִּבּוֹר הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ! אֵיךְ יָכֹלְתִּי לָדַעַת שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מִמְּךָ?" אֲבָל הַמִּלִּים שֶׁל דּוֹאֵג כְּבָר עָשׂוּ אֶת שֶׁלָּהֶן, וְגָרְמוּ לְאָסוֹן גָּדוֹל לְכֹהֲנֵי נֹב.

מָה לָמַדְנוּ: דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי מַרְאֶה לָנוּ שֶׁחָכְמָה לְבַדָּהּ לֹא מַסְפִּיקָה. הַשְּׁלִיטָה בַּלָּשׁוֹן הִיא הַמִּבְחָן הָאֲמִתִּי שֶׁל הָאָדָם. עָלֵינוּ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ לֹא רַק אִם הַמִּלִּים שֶׁלָּנוּ נְכוֹנוֹת, אֶלָּא גַּם מָה הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהֶן: הַאִם הֵן נוֹעֲדוּ לַעֲזֹר – אוֹ שֶׁהֵן עֲלוּלוֹת לִפְגֹּעַ?

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: שׁוּם דָּבָר לֹא יַצְלִיחַ לִי.

כְּדַאי לוֹמַר: אֲנִי אֲנַסֶּה וְאַרְאֶה מָה יִקְרֶה.