רַבִּי מֵאִיר וּבְרוּרְיָה

מקור: תלמוד בבלי, מסכת ברכות י' ע"א

רַבִּי מֵאִיר, מִגְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים, גָּר בִּשְׁכוּנָה שֶׁבָּהּ הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ. הֵם הִרְעִישׁוּ, הִתְנַהֲגוּ בְּחֻצְפָּה, וְהִפְרִיעוּ לוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּשֶׁקֶט. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ כּוֹחַ, הִתְחִיל רַבִּי מֵאִיר לְהִתְפַּלֵּל שֶׁהַשְּׁכֵנִים הָרָעִים הָאֵלֶּה יָמוּתוּ.

אִשְׁתּוֹ הַחֲכָמָה, בְּרוּרְיָה, שָׁמְעָה אֶת תְּפִלָּתוֹ. הִיא לֹא כָּעֲסָה עָלָיו, אֶלָּא לִמְּדָה אוֹתוֹ שִׁעוּר מֻפְלָא בִּשְׁלִיטָה בְּדִבּוּר וּבַמַּחֲשָׁבָה. "מֵאִיר", אָמְרָה לוֹ בַּעֲדִינוּת, "כָּתוּב בִּתְהִלִּים: 'יִתְּמוּ חֲטָאִים מִן הָאָרֶץ' – יִגָּמְרוּ הַחֲטָאִים, וְלֹא הַחוֹטְאִים! וְתִסְתַּכֵּל בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק: 'וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם' – כְּשֶׁהַחֲטָאִים יִגָּמְרוּ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה יַפְסִיקוּ לִהְיוֹת רְשָׁעִים. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה".

רַבִּי מֵאִיר הִקְשִׁיב לְאִשְׁתּוֹ וְהֵבִין שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ – גַּם בַּתְּפִלָּה – מַרְאֶה אֵיךְ אֲנַחְנוּ בּוֹחֲרִים לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם. הוּא שִׁנָּה אֶת תְּפִלָּתוֹ, וּבִמְקוֹם לְבַקֵּשׁ שֶׁהַשְּׁכֵנִים יָמוּתוּ, בִּקֵּשׁ שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְאָכֵן, כָּךְ קָרָה: הַשְּׁכֵנִים הִשְׁתַּנּוּ וְהִתְחִילוּ לְהִתְנַהֵג אַחֶרֶת.

מָה לָמַדְנוּ: הַדִּבּוּר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, גַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כּוֹעֲסִים, הוּא דִּבּוּר שֶׁמַּאֲמִין בְּטוּב. בִּמְקוֹם מִלִּים שֶׁל יֵאוּשׁ – מִלִּים שֶׁל תִּקְוָה, שֶׁמַּאֲמִינוֹת שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת.

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: בָּטוּחַ יִקְרֶה הַדָּבָר הֲכִי גָּרוּעַ.

כְּדַאי לוֹמַר: בְּעֶזְרַת ה' יִהְיֶה בְּסֵדֶר!