רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִיטְשׁוֹב מְלַמֵּד זְכוּת

בָּעִיר בַּרְדִיטְשׁוֹב חַי רַב מְיֻחָד מְאוֹד, רַבִּי לֵוִי יִצְחָק. אֲנָשִׁים קָרְאוּ לוֹ "הַסָּנֵגוֹר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל", כִּי הָיָה לוֹ הֶרְגֵּל מַחְשָׁבָה נָדִיר: בְּכָל פַּעַם שֶׁרָאָה יְהוּדִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה לֹא טוֹב, בִּמְקוֹם לִכְעֹס אוֹ לִשְׁפֹּט, הוּא חִפֵּשׂ וּמָצָא לוֹ זְכוּת – סִבָּה טוֹבָה, אֲפִלּוּ קְטַנָּה, שֶׁמַּרְאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּאוֹר טוֹב.

פַּעַם אַחַת, בְּעֶרֶב פֶּסַח, עָבַר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בָּרְחוֹב, וְרָאָה דָּבָר שֶׁפָּגַע בְּלִבּוֹ: יְהוּדִי אֶחָד אוֹכֵל בְּפַרְהֶסְיָה, לְעֵינֵי כֻּלָּם, בָּשָׂר לֹא כָּשֵׁר! בְּדִיּוּק בִּזְמַן שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל עָסוּק בַּהֲכָנוֹת לַחַג.

מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ הָיָה יָכוֹל בְּקַלּוּת לָתֵת לְמַחְשָׁבוֹת שֶׁל כַּעַס וּבִקֹּרֶת לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו: "אֵיזוֹ חֻצְפָּה! וְעוֹד לְעֵינֵי כֻּלָּם!" אֲבָל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שָׁלַט בְּמַחְשַׁבְתּוֹ. הוּא עָצַר, הֵרִים אֶת עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמַר בְּקוֹל מָלֵא אַהֲבָה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! רְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִים עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל! הַבֵּט בִּיהוּדִי הַזֶּה – אֲפִלּוּ עַכְשָׁו, הוּא נִזְהָר לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ! לֹא לֶחֶם וְלֹא עוּגָה. אֲפִלּוּ בָּרֶגַע שֶׁהוּא טוֹעֶה, הוּא מַמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר עַל חֵלֶק מֵהַמִּצְווֹת!"

מָה לָמַדְנוּ: הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּנוּ עַל מַעֲשֶׂה שֶׁל אָדָם אַחֵר לֹא חַיָּב לִהְיוֹת הַמַּבָּט הָאַחֲרוֹן. יֵשׁ בָּנוּ כּוֹחַ לַעֲצֹר אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַבִּקֹּרֶת הַמְּהִירָה, וּלְחַפֵּשׂ בִּמְקוֹמָהּ זְכוּת – לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם, גַּם כְּשֶׁהוּא טוֹעֶה.

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: חֲבָל לְהִתְאַמֵּץ, שׁוּם דָּבָר לֹא יִשְׁתַּנֶּה.

כְּדַאי לוֹמַר: "יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ – תַּאֲמִין".