רַבִּי מֵאִיר מְוַתֵּר עַל כְּבוֹדוֹ

מקור: מדרש ויקרא רבה, פרשה ט', ט'

הַתַּנָּא רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ בְּכָל לֵיל שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּהָל. הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת שֶׁאָהֲבָה מְאוֹד לְהַקְשִׁיב לַדְּרָשׁוֹת שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת הַדְּרָשָׁה הִתְאָרְכָה, וּכְשֶׁהָאִשָּׁה חָזְרָה הַבַּיְתָה כְּבָר הָיָה מְאֻחָר מְאוֹד, וְהַנֵּרוֹת כָּבוּ.

בַּעְלָהּ כָּעַס מְאוֹד וְאָמַר: "לֹא תִּכָּנְסִי הַבַּיְתָה עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתִירְקִי בִּפְנֵי הַדַּרְשָׁן!" הָאִשָּׁה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת: אֵיךְ תִּפְגַּע בִּכְבוֹד הָרַב? וְהִיא נֶאֶלְצָה לָגוּר מִחוּץ לַבַּיִת שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת.

כְּשֶׁרָאָה רַבִּי מֵאִיר אֶת הָאִשָּׁה, הֵבִין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מָה קָרָה, וּבִקֵּשׁ לַעֲזֹר לָהּ. הוּא אָמַר: "כּוֹאֶבֶת לִי הָעַיִן! אוּלַי יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהִי שֶׁיּוֹדַעַת לְרַפֵּא, וְתִירַק בְּעֵינַי?" חַבְרוֹתֶיהָ אָמְרוּ לָהּ: "זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת! לְכִי, וְכָךְ תְּקַיְּמִי אֶת מָה שֶׁאָמַר בַּעֲלֵךְ".

הָאִשָּׁה נִגְּשָׁה, נְבוֹכָה מְאוֹד. רַבִּי מֵאִיר חִיֵּךְ וְאָמַר: "יִרְקִי בְּעֵינֵי שֶׁבַע פְּעָמִים, וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאֶתְרַפֵּא". כְּשֶׁעָשְׂתָה כָּךְ, אָמַר לָהּ: "עַכְשָׁו לְכִי וְאִמְרֵי לְבַעֲלֵךְ: בִּקַּשְׁתָּ שֶׁאִירַק פַּעַם אַחַת – וַאֲנִי יָרַקְתִּי שֶׁבַע פְּעָמִים!"

הַתַּלְמִידִים שֶׁל רַבִּי מֵאִיר נִדְהֲמוּ: "רַבֵּנוּ, לָמָּה וִתַּרְתָּ כָּךְ עַל כְּבוֹדְךָ?" עָנָה לָהֶם רַבִּי מֵאִיר: "בּוֹרֵא הָעוֹלָם מְוַתֵּר עַל כְּבוֹדוֹ כְּדֵי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְוַתֵּר עַל כְּבוֹדוֹ – גַּם אֲנִי יָכוֹל לְוַתֵּר עַל כְּבוֹדִי, כְּדֵי לְהָבִיא שָׁלוֹם לַבַּיִת".

מָה לָמַדְנוּ: רַבִּי מֵאִיר וִתֵּר עַל הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא שָׁלוֹם. מִי שֶׁשּׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ לְוַתֵּר – בִּשְׁבִיל דָּבָר חָשׁוּב יוֹתֵר.

בוקר טוב כיתה ה!

בִּמְקוֹם לוֹמַר: אֲחֵרִים נוֹלְדוּ עִם כִּשָּׁרוֹן וּמַזָּל.

כְּדַאי לוֹמַר: הַהַתְמָדָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מֵהַכִּשָּׁרוֹן.